<h1>רבינו ירוחם נ"ב ח"ה</h1>
<h2>דף סב:</h2>
והורא' מיקרי אפילו דבר פשוט כגון ביצה אם מותר לאוכלה בכותח שיש בו חלב. ואם מראין לו סכין של טבח לראותו אם הוא בדוק אין זה הוראה אבל הוא בכלל הוראה מפני שהוא משום כבודו של חכם ואין ראוי לתלמיד שיטול שררה במקום רבו אלא אם כן נטל רשות ממנו ותלמיד יכול לבדוק סכין לצור' עצמו לשחוט לעצמו. ומה שאמרנו דשלא בפניו אסור דוקא תלמיד גמור אבל תלמיד חבר מותר שלא בפניו וכתב הרא"ש ויראה כי דוקא חוץ לג' פרסאות. וכתבו בתוספות ומה שאסור להורות דוקא על מעשה שבא לפניו אבל אם שאלו לתלמידים הלכה כדברי מי יכול לומר מה שבדעתו כיון שאינו מורה על דבר שבא לפניו. וגם נרא' דוקא בדבר שיש בו חדוש לשואל ואפילו ביעתא בכותחא ומגלת תעני' ונקט אלו שאפילו התלמיד יודע שלא יטעה אסור להורות אבל הוראה שהשואל יודע דהוראה פשוטה היא כגון נותן טע' לפגם או איסור שנתערב בהתר לבטלו בס' וכיוצא בו דכשמתירי' לו אין דומה לו דבר חדוש שכבר שמע שהוראה פשוטה היא לכל ישראל מותר. וכתב הרא"ש כי יש להסתפק אם בני ביתו של תלמיד הוצרכו להוראה ושאלו אם מותר כמו שאמרנו על בדיקת סכין לעצמו או נאמר דלא דמי כי דוקא סכין שאינו אלא לכבודו של חכם ובכה"ג מחל החכם שלא להטריח את התלמיד לבא אצלו אבל להוראה אפילו לעצמו אסור במקום רב והדעת מכרעת לאסור כך פשוט ומוכח בגמרא דעירובין.
<h2>דף סג.</h2>
המורה הוראה בפני רבו חייב מיתה בפניו אבל שלא בפניו אינו חייב מיתה אבל אסו' אפילו רחוק ממנו יותר מג' פרסאות וכל תוך שלשה פרסאות חשוב כמו בפניו ועל כן נענשו נדב ואביהו כי לא היה ממש בפני משה אלא תוך מחנה ישראל שהיה ג' פרסאו' ולאפרושי מאיסור' שרואה שרבו שותק או שעושה שו' עבירה וגוער בו התלמיד ואינו מניח מלעשותה יכול לנדותו אפי' בפני רבו.
<h2>דף סד.</h2>
שתה רביעית יין אל יורה כך פשוט בעירובין.
ועוד אסור לומר שמועה זו נאה או אינה נאה.
<h2>דף סז:</h2>
דבר שהוא אסור דאוריתא ורוצה החכם לעשות מעשה להתיר ויש מן התלמידים שיודע להקשות מקשה קודם מעשה אבל על איסור דרבנן עושין מעשה ואחר כך מקשה כך פשוט בעירובין.
<h2>דף צט.</h2>
כ[י]חו כלומר טושי בלעז שהוא דבר שיוצא בכח מגופו מחמת צנה או מחמת חולי ורק אותו אחר כך מפיו לפני רבו חייב מיתה וכח בלבד כלומר טושיר בלעז ולא רק אינו אסור דאנוס הוא כך פשוט בעירובין [ועי' דרכי משה יו"ד סס"י רמ"ב, ואורח מישור שם, ורמ"א שם סע' כ"ט, וש"ך שם].
